בפרשת השבוע אנו עוסקים אגב מצוות השמיטה במצוות רבות הקשורות בחובה האזרחית לדאגה לחלש (השמיטה, שחרור עבדים, גאולת קרקעות ועוד). בין המצוות הללו אנו מוצאים את המצווה: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ." (ויקרא כ"ה, ל"ה)  במדרש הלכה לספר ויקרא (ספרא) לפסוק הנ"ל זרעו חז"ל את תפיסתם הערכית-חינוכית בדבר התמיכות שאנו מצווים לתת לזקוק להן: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך" אל תניחהו לירד. הא למה זה דומה? למשא על גבי החמור, עודנו במקומו אחד תופס בו ומעמידו. נפל לארץ חמשה אין מעמידין אותו. ומנין אם החזקת, אפילו ארבע או חמש פעמים, חזור והחזק? תלמוד לומר "והחזקת בו". יכול אתה מפסידו לתרבות רעה? תלמוד לומר "עמך".(ספרא סימן ע"א)  המדרש מפרק את הפסוק לחלקיו ואגב דרשתו מלמד אותנו שיעור עצום בסיוע לזולת… פעמים רבות שהטבע האנושי נוטה להתעלם מאדם הנמצא (כרגע) במצב כלכלי סביר אך אופן התנהלותו ומצבו הכלכלי מלמדים כי הוא מצוי כבר במסלול העשוי להביא אותו בסופו של דבר להתרסקות כלכלית ולהיותו נתמך. קל לנו מאוד להיות מגויסים לעזרה כאשר חולשתו של הזולת "זועקת לשמים" אך קשה יותר לא להיות אטומי עיניים ולב לזעקה הנלחשת בין בני אדם… פשוט יותר להושיט יד ל"פושט היד" אך ידנו קפוצה אל מול אדם ש"מטה ידו"… על כן דורשת התורה לפתוח עיניים (לב וכיס) ולתמוך בנזקק לכך עוד לפני שהוא נופל… ואגב כך מלמדת אותנו התורה שחובת הסיוע מהותה היא להעמיד את האדם במצב בו יוכל לעמוד בכוחות עצמו ולא להפכו לנתמך… חברה צודקת לפי התורה שואפת לכך שהחוליה החלשה תשבור את מעגל ההזנה השלילי בו היא נמצאת ותהפוך אף היא לחזקה ותורמת… ולא בסיוע שתפקידו לשמר את מעמדו הנמוך של הנזקק ואת תלותו בחברה. חז"ל אף מושלים לכך את החמור נושא המשא שכל עוד משאו עליו (אף שמיטלטל הוא ונוטה להישמט ו/או להכריע את הבהמה תחתיו) ניתן אף בעזרה מועטה לסייע לו ולהעמידו, אך כאשר החמור קורס תחת משאו גם חמישה אנשים לא יכולים להרימו. אך לא די לה לתורה בכך, היא אף דורשת מאתנו שלא להסתפק בעזרה חד פעמית שמטרתה להשתיק את המצפון ו/או להרגיש טוב בהיותנו בצד שנותן ולא חלילה בצד המקבל… אלא דורשת היא מאתנו להמשיך ולסייע לו אף ארבע וחמש פעמים…וכעת ישאל השואל, עד מתי? האם מחובתנו להמשיך ולתמוך באדם ש"לא לומד דבר"? והאם אין בעזרה זו לכשעצמה בכדי להפוך את האדם לתלותי וחסר עצמאות בכך שהוא מתרגל להיות נתמך וזקוק לעזרה? על כך ממשיך המדרש ושואל: "יכול אתה מפסידו לתרבות רעה?" ומשיב המדרש: "תלמוד לומר – עמך". כל עוד העזרה מעמידה את מקבל העזרה במצב של "עמך" שהוא חלק מהחברה – עצמאי, יצרני ותורם… ראויה היא אותה עזרה שתינתן לו. אך אם נתינת העזרה עשויה להוביל את מקבל העזרה לכך שהוא תלותי, אם היא מנציחה ומשמרת את חולשתו כך שאינו עומד בגדר "עמך" (אלא מתחתך) עזרה שכזו הופכת ללא ראויה ולא נכונה.נפתח ונאמר את המוסכם לכל, חסד עשה הקב"ה עם עולמנו שכיום קיימות רגישות והבנה לתלמידים בעלי לקויות למידה ולכך שהם אינם נופלים מאף תלמיד אחר במערכת. תלמידים אלו שבעבר היו נפלטים ממערכת או יוצאים ממנה פגועים, כאובים ובעיקר מלאי תחושת "כישלון" שתלווה אותם לאורך חייהם הבוגרים נמצאים היום בתוכנו כשווים בין שווים (לפחות ניתן לשאוף לכך). אך מחובתנו לשאול גם: באיזה שלב אנו, כהורים וכמחנכים, מודעים ומזהים את הקושי ואילו עזרות מתאימות לכל שלב? האם תלמיד שאכן זקוק שיכירו בקשייו וימצאו את דרכי הלימוד אליו אכן זוכה להם בשלב שהוא עוד בגדר "מטה ידו" או רק לאחר שהוא כבר נפל, נכשל, חווה כישלונות רבים שצרבו את אישיותו המתהווה? האם גם כשאנו כבר מכירים בקושי אנחנו יודעים, לומדים ומחפשים את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר להתמודד עמו, באופן שתקדם אותו להיות לומד עצמאי, תיתן לו כלים להצלחה בחיים (ולא רק במבחן ספציפי כזה או אחר)? האם ההתאמות שאנו נותנים, כמחנכים אך לא פחות חשוב מכך כהורים, הן רק התאמות בדרכי ההיבחנות או גם בדרכי ההוראה? ומהי השפעתם של ההתאמות הללו על בננו-תלמידנו?

מי יתן שבזכות דברים אלו נזכה כולנו לגדל בנים שאינם בגדר "מפסידו לתרבות רעה" אלא דווקא "וחי אחיך עמך"…

                                             בשורות טובות המחנך תומר וקשי

בברכת בשורות טובות תודה רבה ויישר כח  לר"מ תומר וקשי

האם אתה יודע?

חידון לפרשת "בהר"        

      בברכת בשורות טובות תודה רבה ויישר כח  לר"מ יחיאל רחמים                                

מה נעשה בישיבה

השבוע היה שבוע חווייתי ועשיר בפעילויות !! "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"

יום שני, כ"ח בניסן,, 06/05/24 יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הטקס התקיים בבית המדרש של הישיבה, 

יום שני, כ"ח בניסן,, 06/05/24 התקיים טקס יום השואה בבית המדרש והתלמידים צפו בסרט על השואה. הצוות החינוכי ליווה את התלמידים ונעשו שיחות על השואה.

יום שלישי, כ"ט בניסן, 07/05/24 התקיים בחינת מתכונת בביולוגיה לתלמידי שכבה יא' בהצלחה רבה לכל התלמידים החביבים!! מאמינים בכם מאד

יום שלישי, כ"ט בניסן, 07/05/24 שכבה יב' יצאו למסע ישראלי משמעותי, שלושה ימים מלאים בתוכן רוחניפעילות מגובשת ו. התלמידים מאד נהנו והיה שיתוף פעולה מקסים! !יישר כח   ההשקעה המרובה המניבה פרי!

יום רביעי, כו' אדר א' 06/03/24 התקיים סיום לספר מלכים א', בני מלכים עושים סיום  ספר מלכים א', סעודת מצווה כיד המלךזימון בעשרה שיחת חיזוק ודברי תורה. יישר כח לרב תומר וקשי

 

יום חמישי, א' אייר,  באדר א', 09/05/24 התקיים בוקר כיתה מושקע לכבוד ראש חודש אייר !! התלמידים שיתפו פעולה בכל ההכנות לארוחה החגיגית ונהנו מאד! יישר כח גדול למורה הודיה ולנתלי שהשקיעו רבות!  חודש מבורך בבשורות טובות!

יום חמישי,כז' אדר א', 07/03/24 התקיים בוקר כיתה פעילות לקראת ראש חודש אדר ב', לימוד חשיבות חודש אדר וקדושת חג הפורים הבעל"ט.ארוחת בוקר חגיגית בשיתוף התלמידים. יישר כח למורה חני ולהודיה כל הכבוד!!

 

יישר-כח גדול לצוות היקר, על השקעתם החינוכית והברוכה בתלמידי הישיבה במהלך השנה כולה

הודעות חשובות!!       

חופשת פורים מתחילה ב-21/03/2024  אין לימודים. 

הורים יקרים!! שימו לב!!

חוגים- שכבה כיתות ז'-ח'- יזמות טכנולוגית / קרב מגע. 

חוגים- שכבה כיתה ט' – חוג רחפנים.

ההרשמה בעיצומה!!  (נשלח פרטים בווצאפ).

הורים יקרים!!  שימו לב!! היכונו  לערב במה הורים ותלמידים שיתקיים  בעז"ה ביום רביעי י' באדר ב'   20/03/2024 בשעה 17:45 ערב חוויתי ומושקע במיוחד עבורכם  לכבוד חג  הפורים !! מחכים לכם !!

 תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ
אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,
הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל
[וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן],
הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ,
מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם,
וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה                                                   
[וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם],
בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ
נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם!
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ
מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה,
וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה,
וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם,
וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.
וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב :
"כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם,
לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
וְנֹאמַר: "אָמֵן".